ההורה השני לא משלם את החלק שלו בהוצאות הילדים: מועדים, קבלות והוצאה לפועל

בקצרה: כשההורה השני לא מעביר את החלק שלו בהוצאה של הילדים, מה שאפשר לעשות תלוי בשאלה אחת: האם ההוצאה הזו כתובה בפסק דין או בהסכם שאושר. אם כן, אפשר לבקש גבייה בהוצאה לפועל, עם טבלה שמפנה לסעיף בפסק הדין וקבלות על ההוצאה עצמה. אם לא, הדרך עוברת קודם בבקשה ליישוב סכסוך. ובשני המקרים, בפסקים רבים יש מועדים לבקשת ההחזר שכדאי לבדוק עכשיו, לפני שהם עוברים.

זה מידע כללי לפי כל זכות, אתר רשות האכיפה והגבייה והחלטות שפורסמו, ולא ייעוץ משפטי. בשאלה על המקרה שלכם פנו לעו״ד או למגשר/ת.

יש מועד אחרון לבקש את הכסף?

הרבה פעמים כן, והוא כתוב בפסק הדין או בהחלטה, לא בחוק. דוגמה מהחלטה זמנית של בית משפט לענייני משפחה מ-2026:

• בקשת השתתפות נשלחת תוך חצי שנה מההוצאה, עם אסמכתא לתשלום.
• ההורה השני צריך להעביר את חלקו תוך 10 ימים מקבלת הבקשה. לחלופין, באותם 10 ימים הוא יכול להודיע שישלם את חלקו ישירות לספק.
• הוצאות חריגות אחרות (שאינן רפואה, חינוך או עד שני חוגים בתקרה שנקבעה) מתחלקות רק אם שני ההורים הסכימו מראש בכתב.
• רפואה פרטית מחייבת את ההורה השני רק עד העלות ברפואה הציבורית, ולהוצאה רפואית חריגה צריך אישור של איש מקצוע. ההורה השני מקבל 10 ימים לבדוק עלות ונחיצות, חוץ ממקרה דחוף.

זו החלטה אחת ולא כלל כללי, אבל סעיפים כאלה נפוצים. מה לעשות: לפתוח את פסק הדין או ההסכם ולחפש ארבעה דברים: תוך כמה זמן מבקשים, תוך כמה זמן משלמים, האם צריך הסכמה מראש, ואם יש תקרה.

באיזה ערוץ לשלוח את הבקשה?

באותה החלטה נקבע שכל הודעה בעניין המזונות וההוצאות נשלחת בהודעה סלולרית (כמו וואטסאפ), בדוא״ל או בדואר רשום. מי ששלח באחת הדרכים האלה לא צריך להראות שההודעה התקבלה. מי ששלח בדרך אחרת, למשל אמר בעל פה או מסר דרך הילד, צריך להראות שההורה השני קיבל אותה.

לכן כדאי לבדוק אם אצלכם נקבע ערוץ, ולשלוח כל בקשה בכתב, עם הקבלה, הסכום והחלק המבוקש:

שלום, מבקש/ת השתתפות בהוצאה:
[מה] · [תאריך] · סכום [___] ₪ · החלק שלך לפי מה שקבענו: [___] ₪
קבלה מצורפת.
אפשר להעביר בביט / בהעברה, או לשלם את החלק שלך ישירות ל[ספק].

צילום מסך של ביט מספיק?

תלוי למה. צילום של העברה בביט או בפייבוקס מראה שעבר כסף, לא על מה. בבקשה לגבייה בהוצאה לפועל, לפי דף ההסבר של רשות האכיפה והגבייה, ממלאים טבלת הוצאות לפי פסק הדין שלא שולמו, וכל שורה מפנה לסעיף בפסק הדין שבו נקבעה ההוצאה. לטבלה מצרפים קבלות על ההוצאות, ממוספרות לפי סדר השורות.

• שילמתם לחוג או לרופא בביט? בקשו מהספק קבלה. עסק שמקבל תשלום נותן קבלה גם כשמשלמים בביט.
• קבלה שאבדה: אפשר לבקש עותק מהספק, ולפעמים להוריד מהאזור האישי (קופת חולים, בית הספר).
• העברות בין ההורים: בהערה של ההעברה כותבים על מה היא, למשל ״חוג נובמבר, החלק שלי״.

אפשר לגבות הוצאות שלא שולמו בהוצאה לפועל?

כן, אם פסק הדין או ההסכם שאושר קובע את ההוצאה ואת החלוקה. מה שכדאי לדעת לפני:

• הוצאות נכנסות לאותו תיק מזונות. פותחים בקשה לביצוע פסק דין למזונות (טופס 207), ולהוצאות שאינן המזונות החודשיים מצרפים את טבלת ההוצאות והקבלות.
• עד שנתיים אחורה מיום פתיחת התיק. על חוב ישן יותר צריך רשות מבית המשפט. ראו הוצאות ילדים אחרי גירושין.
• מסלול מזונות: לפי כל זכות, בתיק מזונות אפשר לבחור מסלול שבו הלשכה מפעילה עיקולים ביוזמתה, בלי שהזוכה צריך לעשות פעולות ובלי עו״ד. אפשר לעבור למסלול הרגיל בכל שלב.
• לחייב יש 31 יום מקבלת האזהרה להסדיר את החוב, לפי דף ההסבר של רשות האכיפה והגבייה.
• מכל תשלום שמתקבל בתיק מנוכה אגרה של 1%, לפי כל זכות.
• תשלום שהתקבל מחוץ לתיק (למשל העברה ישירה בביט) צריך לדווח ללשכה תוך 7 ימים.
• רשם ההוצאה לפועל לא מוסיף לפסק הדין. הוא יכול לפרש את מה שכתוב, אבל לא להוסיף הוצאה שלא נקבעה בו. כשהניסוח לא ברור, הוא יכול לבקש הבהרה מבית המשפט שנתן את פסק הדין (סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל).

ומה עם קיזוז? הורה שמשלם מזונות ומחכה לכסף על הוצאות לא יכול פשוט להוריד את הסכום מהתשלום החודשי. לפי פסק דין שמובא בכל זכות, קניות ותשלומים שונים לא נחשבים תשלום של חוב מזונות בלי הסכמה של מי שזכאי לו. קיזוז אפשרי רק כשהוא מותר במפורש.

ביטוח לאומי והוצאה לפועל לא פועלים במקביל על אותו חוב. על גמלת מזונות מביטוח לאומי ראו מזונות שלא שולמו.

ואם אין פסק דין או שההוצאה לא כתובה בו?

הסכם שלא אושר בבית משפט או בבית דין, או הוצאה שלא מופיעה בפסק הדין, לא נגבים בהוצאה לפועל. כדי לקבל החלטה צריך לפנות לבית המשפט, ולפני תביעה בענייני ילדים ומזונות יש חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך. לפי כל זכות:

• מוזמנים ל-4 פגישות מהו״ת ביחידת הסיוע, כולן תוך 45 ימים מהגשת הבקשה (אפשר להאריך פעם אחת ב-15 ימים).
• הגשת הבקשה כרוכה באגרה, אבל הפגישות ביחידת הסיוע ניתנות בלי עלות.
• לא תביעות קטנות. לפי כל זכות, תביעה אזרחית בין בני משפחה שנובעת מהקשר המשפחתי שייכת לבית המשפט לענייני משפחה, בכל סכום, ולא לבתי משפט אחרים.
• יש חריגים דחופים שאפשר להגיש בלי לחכות, למשל טיפול רפואי דחוף לילד כשההורים לא מסכימים. הוצאה שלא שולמה בדרך כלל לא נחשבת דחופה.

לפני הוצאה גדולה שעוד לא שולמה: רשימת בדיקה להוצאות חריגות.

למה זה חשוב במיוחד בזמני שהות שווים?

בשני פסקים של בתי משפט לענייני משפחה מ-2026, כשזמני השהות שווים וההכנסות הפנויות כמעט שוות, לא נקבעו מזונות חודשיים בכלל, והוצאות כמו חינוך ורפואה חריגה נקבעו חצי-חצי. במצב כזה כל ההתחשבנות בין ההורים עוברת דרך ההוצאות, ולכן מועד הבקשה, הערוץ והקבלה של כל הוצאה הם כל הסיפור. באחד מהם גם נקבע שבלי מסמכים לא חורגים מהטווח המקובל של צרכי הילדים.

איך זה עובד בבתיאום?

בבתיאום רושמים הוצאה עם קבלה או צילום מסך, ההורה השני מאשר או לא ומוסיף נימוק, והמערכת מחשבת מי חייב כסף למי לפי מה שקבעתם. ההעברה עצמה עוברת בביט, בהעברה או במזומן, ובבתיאום מסמנים ״העברתי״ וההורה השני מסמן ״קיבלתי״, עם תאריך ואמצעי. בתיאום לא מגישה בקשות להוצאה לפועל ולא מחליפה ייעוץ משפטי או גישור.